קונים בית בהרחבה קהילתית בקיבוץ!

אלפי דירות ובתים הולכים ומוקמים בימים אלה במרחב שלנו. גם לקיבוצי האיזור יש מה להציע. ברבים מהם הולכות ומוקמות שכונות הרחבה הקולטות משפחות מהאיזור ומרחבי הארץ. אם אתם חושבים על קניית בית, כדאי לבדוק גם את מה שמציעות ההרחבות האלה. למרות שאין דרישה לחברות בקיבוץ הרי שבית בקיבוץ, גם בהרחבה בקיבוץ, אינו לכל אחד. אבל לאלה המחפשים לא רק בית אלא גם חיי קהילה, ובלי לוותר על נגישות למרכזי התעסוקה המסחר והפנאי שלנו, כדאי מאד לבדוק את איכות החיים שמציעות ההרחבות באיזור.

 כילד, היה לי חלום שכשאגדל אגור בקיבוץ קטן ואעבוד בעיר גדולה. מה לעשות? אפשרות כזו לא הייתה קיימת. שרתתי בנח"ל, ובהיאחזות חלבתי עיזים לבנות. קיבוצניקים עבדו בקיבוץ ובני העיר, בעיר.  חלפו שנים, והנה, עבור ישראלים רבים מתגשם חלום הילדות שלי ממש בימים אלה. לאלה שרוצים לגדל ילדים בסביבה כפרית פסטוראלית מבלי לוותר על קריירה מהסוג שאפשר לפתח רק בעיר יש פיתרון אידיאלי: עוברים להרחבה בקיבוץ!

 קצת היסטוריה.

 זוכרים את משבר הקיבוצים? קיבוצים רבים נקלעו לקשיים כלכליים בשנות השמונים, ומדינת ישראל באה לעזרתם, בין היתר בהלוואות. הלוואות צריכים יום אחד להחזיר, וההסדר שנחתם אז עם הקיבוצים היה כזה שיום אחד תבקש מהם מדינת ישראל לפנות לטובת רוכשי בתים חלק קטן מהשטחים החקלאיים הצמודים למשק ואשר ניתנו להם בעבר לעיבוד חקלאי. תמורת הויתור הזה יוכלו לקבל תמורה מסוימת מהיזמים, ולהחזיר לפחות חלק מההלוואות שנטלו. הרגע הזה הגיע לפני שנים ספורות (זוכרים את החלטת מינהל מקרקעי ישראל 979?), והרחבות קיבוצים החלו לפרוח... בעיקר בפריפריה הרחוקה, בעיקר בגליל ובנגב.  ממרום הגולן וכפר חרוב בצפון ועד מצפה שלם וקליה בדרום.  מתוך 29 קיבוצי המועצה האזורית גליל עליון למשל, 28 עוסקים בהקמת הרחבה ביישובם. לא מדובר בפריצת סכרים, שכן בדרך כלל מדובר בעשרות משפחות בלבד שמצטרפות, אבל בהשוואה למה שפעם היה נדרש ממי שרצה חלק בחיים היפים האלה - מהפיכה של ממש.  גם עוברים לגור בקיבוץ וגם אין תורנויות, אין גיוסים להעמסות בלול, ואין קטיפים במטעים בעונה. המחירים אטרקטיביים, מאות משפחות כבר רכשו, אבל אליה וקוץ בה, מרכזי התעסוקה רחוקים מהגליל והנגב, ולא כל אחד יכול למצוא פרנסה לאורך גבולנו הצפוני, הדרומי או המזרחי.

לא באופן מפתיע נמצא הרחבות רבות לאורך תוואי כביש 6 הנכחי וקטעיו העתידיים. פריצתו של הכביש מקרבת מאד את הישובים האלה למרכז הארץ והופכת אותם למקומות מגורים רלוונטיים גם עבור אלה אשר מוצאים את פרנסתם במרכזי התעסוקה הגדולים של ישראל בגוש דן.

 הקיבוצים של היום אינם הקיבוצים אותם אנחנו זוכרים מהטיולים השנתיים של בית הספר היסודי. מראה חצר המשק עוד יפהפה כמו פעם: הדשא הגדול ליד מה שפעם היה חדר האוכל, פינת החי, הבריכה ומגרשי הכדורסל והטניס. אבל רוב הקיבוצים הופרטו וכל משפחה מנהלת את משק ביתה כיחידה כלכלית עצמאית. עובדים בחוץ בדרך כלל, ומנהלים חשבון בנק עצמאי ממש כמו בעיר.

 גם שיוך הדירות הולך ומסתיים ברוב הקיבוצים. כל משפחת ותיקים מקבלת לבעלותה בית צמוד קרקע ושטח אדמה סביבו. לפני שאפשר להזמין משפחות מהעיר להקים להן בית בקיבוץ נותר עוד להסדיר את מה שהיה ליבת הרכוש המשותף: השטחים החקלאיים, מבני הציבור והמפעלים השונים, חקלאיים כמו רפת ותעשייתיים, אם קיימים כאלה כמו בית חרושת.  חברי הקיבוץ "הוותיקים" אלה שהיו חברי קיבוץ כשהקיבוץ עוד היה קיבוץ מקימים מעין אגודה שיתופית או "וועד חקלאי" ולכל חבר "היסטורי", על פי מפתח שהם קובעים (למשל ע"פ וותק), ניתן אחוז בעלות ברכוש זה על כל המשתמע מכך. אחריות קולקטיבית להצלחתו ושותפות ברווחים. למצטרפים החדשים אין חלק באגודה זו, אבל לכל נושאי ניהול הישוב הם הופכים לחברים שווי זכויות וחובות.

 מה מציעות ההרחבות האלה?

 המשיכה הגדולה להרחבות הינה בקרב אלה המחפשים איכות חיים. ואכן, היתרונות למגורים בהרחבה בקיבוץ באזורנו כוללים מערכת חינוך טובה מגיל פעוטון, דרך בי"ס יסודי ותיכון. חיים במסגרת קהילה בה כולם מכירים את כולם ונפגשים לפעילויות משותפות כמו למשל בחגים, היכולת למשוך קהל איכותי ולסנן את מי שאינו מתאים, וכמובן הברור מאליו, חיים ביישוב ירוק, עם צמחיה בוגרת, מדשאות, בריכת שחייה, פינת חי, וכו' שבניגוד לישובים הקהילתיים המלאכותיים שנוצרו על פי תכנית, גדל "אורגנית" במשך עשרות שנים. באזורנו, נהנים המצטרפים להרחבות מכל היתרונות האזוריים כמובן - נגישות לכביש 6 ולרכבת, קרבה לים, ולמקומות התעסוקה בין בחיפה, בין ביקנעם ובין בתל אביב. אבל כמובן זה לא אומר שבית בהרחבה הוא "לכל אחד". יש שהחיים בקהילה שתמיד תימנה לא יותר מכמה מאות משפחות יהיו להם "צפופים" מדי. רכישת בית בהרחבה היא גם רכישת בית וגם קניית "דרך חיים".

 רכישת בית בהרחבות הינה בדרך כלל "על הנייר", כלומר בטרם החלה הבניה כך שאפשר להתאים את הבית לצרכי המשפחה הספציפיים. הרכישה מורכבת יותר מרכישת דירה בעיר ומורכבת מהתקשרות חוזית עם שלושה גורמים: מינהל מקרקעי ישראל שהינו בעל הקרקע, היזם העוסק בעבודות הפיתוח ומספק "שירותי בנייה", והיישוב עצמו. בכל ההרחבות נדרש מעבר של ועדת קבלה.

שוקלים לצאת לכפר?

איך אמרנו? רכישת בית בהרחבה בקיבוץ אינה רק רכישת בית. לגור בהרחבה בקיבוץ זה אופי חיים. לא לכל אחד מתאים לגור בקהילה שייתכן ולעולם לא תגדל מלמעלה מ- 500 משפחות. אבל לאלה שמחפשים דוקא את הריחוק מהעיר, או מישובים קטנים שעוד עלולים לצמוח לסדר גודל של עיר או מועצה מקומית, מבטיחות ההרחבות האלה איכות חיים של ישוב קטן, סביבה נפלאה ובטוחה לגידול ילדים עם מערכת חינוך מעולה!